← לכל החוברות בגופנים

נדבת
הנפש
דבר תורה
בעבודת ה'
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Karantina

חובות הלבבות

נדבת הנפש

שני סוגים של עבודה

בספר חובות הלבבות, בשער עבודת האלקים, פרק ג, מלמד רבנו בחיי שיש שתי דרכים לעבוד את ה'.

הדרך האחת היא עבודה מצד התורה: ה' ציווה אותנו לקיים את המצוות, ואנחנו מקיימים. הדרך השנייה היא עבודה מצד השכל וההבנה: האדם מתבונן, מבין בעצמו כמה ראוי לו לעבוד את ה', והיה עובד אותו גם אילו לא נצטווה.

חובות הלבבות מונה כמה מעלות שיש בעבודה שמתוך הבנה, על פני עבודה רק מצד הציווי.

למה עבודה מתוך הבנה חשובה כל כך?

מתנדבת מעצמה

במעלה השנייה מבאר רבנו בחיי: מי שעובד רק מצד הציווי, פעמים שהוא עושה זאת מפחד העונש או מתוך רצון בשכר. אבל העבודה שמתוך השכל שונה. וכך הוא כותב:

"לא תהיה כי אם לנדיבות הנפש ורצונה, להשתדל בכל יכלתה בעבודת האלקים".

כלומר, הנפש מתנדבת. היא מוסרת את עצמה מרצונה, בכל הכוחות, לעבודת ה'. אף אחד לא מכריח אותה. היא רוצה.

אבל מתי הנפש מתנדבת כך?

על כך עונה חובות הלבבות:

"כי הנפש לא תתנדב במה שיש לה, אלא אחר שיתברר לה שהתמורה עודפת עליו".

הנפש תמסור את כל כוחותיה רק כשהיא יודעת שהיא מקבלת בחזרה הרבה יותר ממה שהיא נותנת. ומהי התמורה הגדולה הזו? רצון ה' בה: הידיעה שה' רוצה בה, שמח בה ואוהב אותה.

היסוד

הנפש מתמסרת לה' בכל כוחותיה רק כשהיא מבינה שה' אוהב אותה ורוצה בעבודתה. זו התמורה העודפת על הכול.

לקרב את הדברים ללב

הרב דסלר זצ"ל מבאר שלא די לדעת שה' גדול, שהוא בעל החסד, ושאין סוף לגדולתו ולחכמתו. כל זמן שהדברים נשארים רחוקים ומופשטים, הם לא נדבקים בנפש.

האדם צריך לקרב את הדברים אל עצמו. להתבונן בחסדים שה' עושה איתו, בכל רגע ובכל יום: בגוף שלו, בבית שלו, בכל מה שסביבו. רק כשהנפש מבינה שה' נותן לה כל הזמן, היא יכולה להכיר באמת את גדולתו ואת חסדו.

ואחר כך מגיע השלב הבא: להבין שה' אוהב את האדם שעובד אותו, ושמח בכך שהוא מוסר את עצמו לעבודתו.

קשר ישיר

מכאן שהדרך הטובה ביותר היא שהאדם לא יקיים את התורה והמצוות כמנהג שעושים בלי לחשוב. הוא צריך ליצור קשר ישיר עם ה'. לדבר איתו כביכול כמו עם חבר קרוב, להתבונן במה שה' עושה לו, ולהרגיש שה' רוצה בו.

כשהנפש מבינה את החסדים שה' עושה לה, ומבינה שה' רוצה בעבודתה, היא מתנדבת בכל יכולתה לעבוד אותו.

בשבילי נברא העולם

ועוד דבר מבאר הרב דסלר, שעוזר להגיע להרגשה הזו. חז"ל אמרו שה' ברא את העולם בשביל ישראל. ואין הכוונה רק לעם ישראל כולו, בכלל. הכוונה גם לכל יהודי ויהודי.

כביכול, לפני שברא ה' את העולם, הוא הסתכל וראה את היהודי הזה, ואמר: בשבילו אני בורא את העולם. וכך אמרו חכמים במשנה:

"לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד, ה).

אדם שמתבונן בזה רואה כמה ה' אוהב אותו. ואם יוסיף להתבונן בכל החסדים שה' עושה לו, לאט לאט ייכנס הדבר ללבו: ה' מסתכל עלי ואוהב אותי.

כמים הפנים לפנים

"כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט).

כמו שאדם המסתכל במים רואה בהם את פניו, כך האהבה חוזרת אל מי שאוהב. וכשהנפש מרגישה כמה ה' אוהב אותה, היא אוהבת אותו בחזרה, ומתנדבת לעבוד אותו בכל כוחותיה, מפני שהיא מבינה שהתמורה עודפת על הכול.

וזה דבר שכל אחד יכול להתחיל בו כבר היום, גם ילד קטן: לעצור לרגע, להסתכל על טובה אחת שה' נתן לו, ולהגיד בלב: ה' אוהב אותי, ואני רוצה לשמח אותו.

יזכנו ה' להתבונן בחסדיו, להרגיש כמה הוא אוהב אותנו, ולעבוד אותו מתוך הבנה ומנדבת לב שלם.

📚 עוד חומרי לימוד על עבודת ה' – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/search/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לכל החוברות בגופנים

מהדורה נוספת של השיעור

אותו שיעור, בסגנון כתיבה נוסף. אפשר לבחור את המהדורה הקרובה ללבכם.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה